סוגיית "בן ממשיך" במושבים הינה סוגיה סבוכה ומורכבת, אשר לאורך השנים, משפחות רבות מצאו עצמן מתמודדות עם סכסוך מתמשך ועד הגעה להליכים משפטיים ביניהם.
מינוי "בן ממשיך" שנעשה על ידי ההורים ללא הסכמת כל בני המשפחה הגרעינית עלול לגרום לסכסוך ארוך ומתמשך ביניהם , לאור העובדה שרק אחד מהאחים מונה להיות "הבן ממשיך", ולייתר האחים לא נותר דבר מהמשק של ההורים, וגם לא פיצוי הולם.
הסיבה העיקרית לכך שלא מותיר בידי ההורים ברירה אלא למנות רק אחד מילדיהם ל"בן ממשיך", היא הוראות החוק הקובעות כי העברת המשק החקלאי אינה אפשרית אלא רק לילד אחד, וזאת מכיוון שההורים נחשבים כברי רשות ולא כבעלים. הבעלים על הקרקע הינם הסוכנות היהודית או מנהל מקרקעי ישראל, ואלו מאפשרות להעביר את הקרקע רק לאחד מבני המשפחה.
לרוב, מינוי "הבן הממשיך" מתבצע במהלך חייהם של ההורים מול שלושה גורמים: האגודה השיתופית, מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י) והסוכנות היהודית. בנוסף על אותו בן להירשם כחבר באגודה.
עם זאת רבים מהמושבים החקלאיים שינו את חוזי המשבצת על הקרקע מחוזה תלת צדדי לחוזה דו צדדי רק מול רמ"י.
למרות זאת, ישנן משפחות שלא מינו בחייהם בן ממשיך מסיבות שונות ומשונות, אך לעומת זאת ערכו צוואה ובה הורו על מינוי בן הממשיך. ישנן משפחות שגם צוואה לא ערכו ומכאן מורכבות העניין כיוון שהורשת משק חקלאי בצוואה או על פי חוק הירושה, אינה דומה להורשת דירה רגילה הרשומה במרשמי המקרקעין, לאור העובדה שלכל בר רשות ישנו הסכם שונה מול האגודה החקלאית ומול רמ"י ו/או הסוכנות היהודית.
הוראות סעיף 114 לחוק הירושה קובעות לגבי הורשת משק חקלאי כך:
(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפני הנסיבות.
(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
לאור הוראות החוק הקובע כי הורים שלא מינו בן ממשיך בחייהם, יקבע כ"בן ממשיך" הבן/בת שמוכנים ומסוגלים להמשיך את קיומו של המשק החקלאי, אך עליו יהיה לפצות את שאר היורשים לפי חלקם היחסי בהתאם לשווי נכסי המשק. עניין זה לרוב זה מגיע לבתי המשפט ונגמר בדיונים רבים ארוכים ומורכבים כאשר בית המשפט בסופו של דבר קובע מהו גובה הפיצוי ומי הבן שימשיך את המשק החקלאי.
לכן, בכדי למנוע את האפשרויות לסכסוך עתידי, כדאי ומומלץ להתייעץ מראש עם עורך דין המבין היטב בדיני הנחלות והמשקים החקלאיים, בטרם קבלת החלטה חשובה שתשפיע ככל הנראה על המשך היחסים בתוך המשפחה.
