לאחר פטירה, הרכוש אינו עובר אוטומטית ליורשים, נדרש מסמך משפטי שמכיר ביורשים ובחלקיהם. המסמך הזה הוא אחד משניים, בהתאם לשאלה אחת: האם הנפטר השאיר צוואה.
צו קיום צוואה ניתן כאשר קיימת צוואה. הוא מאשר את תוקפה ומורה לפעול על פיה. החלוקה נעשית כפי שהמצווה ביקש.
צו ירושה ניתן כאשר אין צוואה. במקרה כזה הרכוש מתחלק לפי הוראות חוק הירושה, סדר היורשים הקבוע בחוק, ללא קשר לרצון שלא הובע במסמך.
את שני הצווים מבקשים מרשם הענייני ירושה (ובמקרים מסוימים מבית הדין). ההליך כולל הגשת בקשה, פרסום, ולעיתים המתנה לתגובות.
ההבדל המעשי עמוק: בלי צוואה, אין לכם שליטה על התוצאה, היא נקבעת על פי נוסחה אחידה שלא בהכרח מתאימה למשפחה שלכם. עם צוואה, אתם אלה שקובעים.
לכן ההמלצה ברורה: עדיף להגיע למצב שבו תידרש בקשה לצו קיום צוואה, כלומר, שתהיה צוואה. כך אתם מבטיחים שההחלטות יהיו שלכם, ושהמשפחה תקבל ודאות במקום שאלות.
המאמר הוא הסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה יש לבחון את הנסיבות הספציפיות מול הדין העדכני.